משרד המשפטים מפרסם קול קורא לעזבונות מדי שנה, מדובר בפלטפורמה שיכולה להיות משמעותית עבור ארגונים חברתיים ורשויות מקומיות. עזבונות הן מצבור הירושות שהורישו אנשים מרחבי העולם לטובת פרויקטים מסויימים בישראל. ארגונים רשאים להגיש בקשה לוועדת העזבונות, לטובת קבלת תיקצוב לפרויקטים התואמים את מטרות העזבונות השונים. וועדת העזבונות מחלקת עשרות מיליוני שקלים בשנה לארגונים ברחבי הארץ שצלחו את ההליך הבירוקרטי, ומקדמים מטרות חברתיות שונות.
חשוב לדעת כי וועדת העזבונות עובדת עם נהלים יחסית קשוחים, ורוב הארגונים שניגשים נפסלים על הסף עקב אי עמידה בתנאי הגשת המסמכים. הדבר הביא לידי כך שארגונים רבים בוחרים שלא להגיש בקשה לוועדה. כך למשל נכתב באתר ‘האוגדן’ – מנהיגות אזרחית:
“בשנים האחרונות הרבה עמותות הפסיקו להגיש בקשות לוועדת העזבונות מאחר ומדובר בגוף מאוד בירוקרטי. לכן אם מחליטים בכל זאת להגיש להם בקשה לתמיכה, חשוב שמי שיעשה זאת יהיה אדם קפדן ביותר, אחרת לא בטוח ששווה להיכנס להרפתקה הזאת.”
בשנים האחרונות התבצע ייעול משמעותי בעבודת הוועדה וההגשה מעט יותר קלה וברורה, אך עדיין חשוב לעבוד באופן מקצועי וקפדני על מנת לקבל תמיכה מהוועדה.
מטרות ראשיות ועזבונות מיועדים
הוועדה מחלקת כספים על פי מספר מטרות ראשיות הנבחרות בכל שנה מחדש. המטרות לרוב עוסקות בנושאי רווחה, חינוך ותרבות, אך לעיתים הוועדה תומכת גם בתחומים נוספים. הוועדה מגדירה באופן מאוד ברור אילו פעילויות יקבלו תמיכה על ידה בכל שנה, ולכן חשוב לקרוא היטב את המטרות הנתמכות באותה שנה ולכוון את הפעילות שבגינה מבוקשת ההקצבה בהתאם. חשוב לדעת כי בכל שנה מתקיים וובינר על ידי הוועדה, בו נציג הוועדה מסביר על אופן הגשת הבקשה, וכן מפרט על המטרות הרשומות. לעיתים מובאים חידודים משמעותיים בוובינר ולכן מומלץ לארגון שחושב לגשת, לצפות ולהשתתף.
נוסף על המטרות המרכזיות, בכל שנה קיימות עשרות מטרות שונות של עזבונות מיועדים. אלו עזבונות שהמנוח הגדיר במפורש לאילו מטרות הם מיועדים. לצד כל עיזבון מיועד, רשום הסכום שהמנוח הוריש לאותה מטרה. עם זאת, חשוב לדעת כי הוועדה מסתכלת על כלל העזבונות המיועדים מתחום מסויים כסל תמיכה אחד ולכן ניתן להגיש בקשה לקבלת סכומים יותר גבוהים מאשר הסכומים המצויינים בעיזבון הספציפי. כך למשל ניתן להגיש בקשה לעיזבון בתחום הרווחה בסכום גבוה בהרבה מהסכום הרשום לצד אותו עיזבון, כיוון שקיימים עזבונות רבים אחרים בתחום זה.
אילו מוסדות יוכלו לקבל תמיכה?
- מוסד הפועל ללא כוונת רווח, המאוגד ופעיל במשך שנתיים לפחות ביום הגשת הבקשה.
- מחזור הכנסותיו של המוסד מעל 100,000 ש”ח.
- אחוז הוצאות ההנהלה ממחזור ההוצאות השנתי צריך לעמוד ברף מסויים, בהתאם להוראות החשב הכללי
- למוסד אסור שיהיה גירעון של יותר מ50% מהכנסותיו.
- לא תאושר הקצבה למוסד שבדו”ח הכספי המבוקר האחרון שהגיש, קיימים עודפים כספיים מצטברים מפעילות שוטפת (מותר להחזיק עודפים לצורך מיוחד כגון רכישת מבנה וכדו’ ולהסביר זאת במכתב מלווה).
- ניתן לקבל תמיכה לפרוייקטים שמשכם עד 3 שנים. בכל שנה יהיה על מקבל התמיכה להציג מסמכים רלוונטיים אשר יוכיחו כי הוא משתמש בכספים כפי שביקש, ואשר מראים על ניהול תקין של הפרוייקט.
- לרוב, הוועדה מאשרת מאצ’ינג של 50%, כאשר הגוף המבקש מעמיד סכום זהה כנגד (במקרים חריגים הוועדה מאשרת עד 90% מסך הפרויקט).
יתרונות
עלות שולית פוחתת – כמו בערוצים נוספים, גם כאן, ארגון שהשקיע בשנה אחת משאבים על מנת ללמוד את הנהלים ולהבין כיצד להגיש בקשה מלאה לוועדה, יוכל בקלות יחסית, להגיש גם בשנים הבאות.
אפיק תמיכות נוסף על תמיכות 3א’ ומגוון יותר– אופן התמיכה נעשה בצורה די דומה לתמיכות 3א’ (ניתן לקרוא על תמיכות אלו בבלוג שכתבנו בנושאֵ), אך בניגוד לתמיכות 3א’, הנושאים יותר פתוחים, ופרויקט שהוועדה מתרשמת ממנו יוכל לקבל תמיכה גם אם מטרת העזבון אינה מוגדרת בבירור לתמיכה בפרוייקט זה. זאת בניגוד לתמיכות 3א’ בהן הפעולות בעבורן מתקבלת תמיכה מאוד מוגדרות, וגוף שמבצע פעילויות שאינן מוגדרות במבחן התמיכה לא ייתמך. חשוב לדעת! אין כפל תמיכות! לא ניתן לקבל תמיכה בעבור אותה פעילות מערוץ תמיכות 3א’ ומערוץ העזבונות. לכן נדרש לשקול היטב עבור אלו פעילויות מבקשים את תמיכת וועדת העזבונות, אם הארגון מקבל או מעוניין לקבל תמיכה גם מ3א’.
חסרונות
הליך מעט מסורבל – אמנם הוועדה פעלה לייעל את הליך ההגשה בשנים האחרונות, אך עדיין הנהלים קשוחים, וקיימות לא מעט דרישות בנוגע למרכיבים שונים בבקשה, כגון הצעות מחיר, וכדו’.
נטיה לסחבת – גם בהליך אישור הבקשה לתמיכה מהוועדה, וגם בהליך קבלת הכספים, הדברים מתנהלים בצורה יחסית איטית ובשימת דגש על פרטים שלעיתים נראים שוליים.
אין הבטחה רב שנתית – אמנם כפי שציינו העלות השולית בהשקעה בבקשת תמיכה, פוחתת, אך בניגוד למבחני תמיכה, לא מובטח כי הנושאים שנתמכו השנה, ייתמכו גם בשנה הבאה. לכן לעיתים ההשקעה בידע וביכולות להגיש בקשה לעזבונות, לא תוכל להחזיר את עצמה בשנה העוקבת. עם זאת נדגיש כי מטרות התמיכה של הוועדה לרוב מגוונות, ובסיוע של יועצים המכירים את עבודת הוועדה, ניתן לבנות פרוייקטים באופן שיוכל לענות על הדרישות.