תמיכות 3א’ נקראות כך כיוון שמקורן בחוק יסודות התקציב סעיף 3א’. זהו סעיף שמגדיר שהממשלה יכולה לתמוך במלכרי”ם מתקציב המדינה. בעבר שרים יכלו להעביר כספים לעמותות בלי תבחינים, על פי שיקול דעתם הבלעדי. האפשרות הזו כבר לא קיימת כיום, ובמקום זאת השר קובע תבחינים שוויוניים לתמיכה במלכרי”ם כך שכל מלכ”ר שעומד בתנאים יוכל לקבל תמיכה.
תמיכות 3א’ במספרים:
- סך התמיכות בשנה עומד על כ-3 מליארד ₪
- מספר המלכרי”ם שמקבלים תמיכות עומד על כ-3,000.
- קיימים 491 מבחני תמיכה העוסקים במגוון נושאים שונים כגון חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט ועוד.
- התמיכות לרוב הם בסכומים של כמה עשרות אלפי שקלים ועד כמה מאות אלפי שקלים בתמיכות הגדולות.
מבחני התמיכה מפורסמים באתר משרד המשפטים וניתן לבצע חיפוש במבחני התמיכה על פי מילות מפתח, משרד ממשלתי, או תאריך פרסום, על מנת למצוא מבחן תמיכה רלוונטי לארגון שלכם. אם לא מוצאים מבחן תמיכה במשרד המשפטים, מומלץ לחפש גם בעמוד הייעודי בגיידסטאר, כיוון שלעיתים קיימים פערים בין שני האתרים, למרות ששניהם אמורים להציג את אותם מבחנים. ככלל, הזמנות להגשת בקשות לתמיכה מפורסמות עד ה-15 לאוקטובר של השנה טרום השנה בה תבוצע התמיכה, וכדאי להתכונן לריכוז מאמץ בתקופה זו על מנת להגיש את הבקשות בזמן.
לרוב, מבחני התמיכה נשארים ללא שינוי משמעותי, ולכן בכל מהלך השנה ניתן ומומלץ להיכנס לאתר משרד המשפטים, לחפש מבחני תמיכה רלוונטיים, ולבדוק מהם תנאי הסף למבחנים אלו. זיהיתם כי הארגון שלכם אינו עומד באחד התנאים? זה הזמן שלכם לנסות להתאים את הפעילות של הארגון על מנת שתוכלו לעמוד בתנאים בפעם הבאה שיפורסמו המבחנים. גם פה כמו בנושא המכרזים (עליו ניתן לקרוא בקישור הבא) ארגונים שיודעים לעבוד חכם לפני פרסום המבחנים, ולהתאים את העשייה שלהם לתנאי הסף, יוכלו להגדיל משמעותית את האפשרות שלהם לקבל תמיכה.
חשוב להבין כי בניגוד למכרזים, ארגון יכול לדעת באופן ברור האם הוא יוכל לקבל תמיכה. כל שעליו לעשות הוא לוודא כי הארגון עומד בתנאי הסף. בניגוד למכרזים, הארגונים לא נבחרים לפי התרשמות וכדו’ אלא אך ורק לפי עמידה בתנאים. התקציב למבחן התמיכה הוא קבוע, ויחולק בין הגופים שיגישו בקשה לקבלת תמיכה, ויעמדו בתנאים. פעמים רבות ניתן לשער גם מה גובה התמיכה שניתן יהיה לקבל, כיוון שהמשרד הממשלתי לרוב מפרסם גם את הדרך בה הוא מנקד כל ארגון. ניקוד ניתן לרוב על פי היקפי פעילות, פריסה גאוגרפית רחבה, ניסיון וכדו’.
נוסף על האמור, חשוב לבצע עבודת איסוף מודיעין על מבחן התמיכה באתר “מפתח התקציב”. זהו אתר חובה לכל ארגון שמתעניין בעבודת הממשלה. באתר ניתן לראות את תקציב המדינה והדרך בה הוא מחולק בכל סעיף. לאחר מציאת מבחן תמיכה רלוונטי, חשוב לבדוק במפתח התקציב אילו ארגונים קיבלו כסף מאותו מבחן תמיכה וכמה קיבל כל ארגון. כך ניתן להבין מי הארגונים שמהווים תחרות לארגון שלנו. בנוסף, הדבר מהווה השלמת התמונה לתבחינים היבשים שנמצאים במבחן התמיכה. תבחינים אלו לעיתים מעט עמומים או שניתן לקרוא אותם בדגשים שונים. השלמת התמונה דרך מפתח התקציב מאפשרת ללמוד על הפער בין המבחן “דה יורה” למבחן “דה פקטו”, ומאפשרת להתכונן באופן מקצועי יותר להגשת הבקשה לתמיכה.
יתרונות
בהירות גבוהה– כאמור, על ידי קריאה מדוקדקת של מבחן התמיכה, וכן השלמת התמונה בבדיקה במפתח התקציב, ניתן יחסית בקלות לדעת האם הארגון יקבל תמיכה, וכן לשער מהו גובה התמיכה הצפוי. זאת בניגוד לדלתות אחרות לתקציבי ממשלה שבעת הניסיון להיכנס בהן, קשה לדעת מה תהיה התוצאה.
לגיטימציה -קבלת תמיכה מייצרת לגיטימציה ציבורית לפעילות הארגון, וגם לגיטימציה מול תורמים. ארגון שמקבל תמיכה בנושא מסויים, לרוב נתפס כארגון מקצועי, אמין, ובעל ערך מוסף . (יש לציין שבמקרים מאוד מסויימים עבודה עם הממשלה דווקא מרתיעה תורמים או אנשים פרטיים ספציפיים, אך זה היוצא מן הכלל).
המשכיות – גוף שמצליח לעמוד בתבחינים לקבלת תמיכה, כמעט תמיד יצליח לעמוד בכך גם בשנים הבאות. זאת כיוון שהתבחינים לרוב אינם משתנים, וכן הניסיון שהגוף צובר בעת מימוש התמיכה, מאפשר לו פעמים רבות לקבל תמיכה גבוהה יותר בשנה הבאה.
עלות שולית פוחתת – העבודה הקשה בדרך לקבלת התמיכה היא בעיקר בשנה הראשונה. לאחר מכן הדברים כבר יותר ברורים, והתמיכה בשנים הבאות נעשית בצורה חלקה ועם פחות מאמץ. לכן שווה לארגונים להשקיע פעם אחת בשביל להיכנס בדלת הזו, מתוך הבנה שההשקעה תחזיר את עצמה בהמשך. אנו ממליצים לארגונים החושבים להגיש בקשה לתמיכה, להסתכל על הדבר כהשקעה לפחות ל3-5 שנים.
חסרונות
סכומים נמוכים/בינוניים – כאמור ברוב הנושאים התמיכות הניתנות מגיעות לסכומים של כמה עשרות אלפי שקלים. בתמיכות הגדולות ביותר הסכומים מגיעים למאות אלפי שקלים. מדובר בסכומים לא מאוד גבוהים שדורשים לעיתים מאמץ משמעותי בהכנת חומרים למשרד הממשלתי. עם זאת, לארגונים קטנים/בינוניים, וארגונים בתחילת דרכם, מדובר בסכומים שיכולים להשפיע מאוד על היכולת של הארגון לקדם את הפעילות שלו, אגב צבירת ניסיון בעבודה מול הממשלה.
סרבול – הכנת החומרים להגשה לעיתים כרוכה בבירוקרטיה מרובה. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון זה דוחות הביצוע במהלך השנה, כנגדם הכסף מתקבל בסופו של דבר, שגם הם עלולים להקשות על הארגון ולקחת ממנו משאבים ותשומת לב. עם זאת, כאמור, מדובר בעלות שולית פוחתת, ועיקר ההשקעה היא בשנה הראשונה. המבחנים כמעט לא משתנים, ולכן לאחר ההתנסות המוצלחת הראשונה, ניתן לרוב להעתיק את המסמכים משנים קודמות ולהגיש ללא שינוי משמעותי.
בעיות תזרים – חלק מהמנגנון של תמיכות, בדומה לעזבונות (ראו על כך בבלוג שלנו על עזבונות) הוא קבלת הכספים כנגד פעילות. הבעיה היא שהארגון נאלץ לפעול ללא תזרים מזומנים, לשלם משכורות, להפעיל את השירותים שהצהיר עליהם, ורק כמה חדשים לאחר מכן, הארגון מקבל את הכסף. הדבר מביא לידי כך שארגונים נאלצים לקחת הלוואות גישור, ולעיתים מסתבכים עם ניהול הכספים.
